רד"ק על בראשית כ״א:ט״ו

1 וַיִּכְלוּ. וְהִנֵּה נִכְפְּלוּ צָרוֹתֶיהָ, וְנִכְתַּב כָּל זֶה לְלַמֵּד שֶׁלֹּא יִבָּהֵל אָדָם לְצָרוֹת אִם יְבֹאֻהוּ וְיִבְטַח בָּאֵל שֶׁיָּשִׂים הָאַחֲרִית לְטוֹב. וְנִכְתַּב גַּם כֵּן לְהוֹדִיעַ מַה עוֹשֶׂה הָאֵל לְאֹהֲבֵי שְׁמוֹ, כִּי לְשִׁפְחַת אַבְרָהָם נִגְלָה הַמַּלְאָךְ פְּעָמַיִם וְעָשָׂה עִמָּהּ וְעִם בְּנָהּ פֶּלֶא.

2 וַתַּשְׁלֵךְ אֶת־הַיֶּלֶד. הִשְׁלִיכַתּוּ מֵחֵיקָהּ שֶׁהָיְתָה נוֹשֵׂאת אוֹתוֹ, כִּי הָיָה עָיֵף מֵהַדֶּרֶךְ וּמֵהַצָּמָא.